פסק-דין בתיק ת"ק 007783/03

1.         התובעים, בני זוג, הגישו כנגד הנתבעת תביעה על סך של 17,800 ש"ח.

            הנתבעת, חברה תעופה בינלאומית.

2.         בתחילת חודש ינואר 2003 תכננו התובעים חופשת סקי במדונה די קמפיליו שבאיטליה (להלן: "האתר"). לצורך נסיעתם הזמינו התובעים מקומות בטיסת הנתבעת מס' 805 מת"א למילנו וממילנו היה בכוונתם להגיע לאתר באמצעות רכב שכור, וזאת לשהייה  של  שבוע.

            ביום 4.1.03 לפנות בוקר,טסו התובעים בטיסת הנתבעת שנחתה במלפנזה שבאיטליה ב-09:50.

            מיד עם נחיתתם הסתבר לתובעים, כי שתי מזוודותיהם (להלן: "המזוודות"), כמו גם  מזוודות של כ-12 נוסעים אחרים, לא הגיעו ליעדן.

            במזוודות היה כל הציוד שהיה נחוץ לתובעים לצורך חופשת הסקי, לרבות הציוד המקצועי (ציוד הסנובורד), וכן פרטי לבוש יומיומיים.

            בכתב תביעתם טענו התובעים, כי מבירור שעשו במחלקת האבדות ומציאות של שדה התעופה במלפנזה הציגו בפניהם טלקס ולפיו המזוודות לא הועלו על המטוס בנתב"ג בשל משקל עודף  במטוס.

3.         התובעים, בלית ברירה, נאלצו לעזוב את המקום ולנסוע לאתר.

            לטענת התובעים, בשני הימים הראשונים של חופשתם, נמנעה מהם הגלישה באתר, שהיא היתה מהות נסיעתם.

            משהסתבר לתובעים כי המזוודות אינן מגיעות, הם החלו לרכוש ביגוד וחלק הכרחי מציוד הסקי ושכרו חלק אחר מהציוד. בגין כך, נאלצו התובעים לשלם סך כולל של 2,239 יורו.

           כן נאלצו התובעים לבצע שיחות טלפון , באמצעות הטלפון הנייד שלהם, וזאת בניסיונות לאיתור המזוודות. בגין כך נגרמה לתובעים הוצאה בסך של 35 יורו.

            התובעים תבעו פיצוי בגין נזקים אלו ובנוסף תבעו פיצוי בסך של 3,000 יורו בגין הפסד ימי גלישה, עגמת נפש וסבל וסה"כ 5,612 יורו. התובעים העמידו תביעתם ע"ס 17,800 ש"ח -  מלוא סמכותו של בימ"ש זה.

            בסופו של יום הגיעה לאתר מזוודה אחת ביום 6.1.04 והמזוודה השנייה שהכילה את כל ציוד הסקי, הגיעה לאתר יום לפני סיום חופשת התובעים.

            לאחר שובם לארץ פנו התובעים לנתבעת, טרם הגשת התביעה, בדרישה לפיצוי, וזו היתה נכונה לשלם להם פיצוי בסך של 200 $ בלבד - הצעה שנדחתה על ידם.

4.         הנתבעת הכחישה בכתב הגנתה את טענת התובעים,ולפיהן המזוודות לא הגיעו במועדן בשל משקל ייתר שהיה במטוס. הנתבעת העלתה טענה ולפיה האיחור נגרם בשל רשלנותם של אחרים, ככל הנראה רשות שדות התעופה בישראל או באיטליה וכי לנתבעת:            

"... אין כל אפשרות פיקוח ו/או שליטה על הכבודה החל ממועד יציאתה מדלפק הבידוק והכרטוס ועד למסירתה לנוסעים... האיחור נבע ממעשי ו/או מחדלי אחרים....הנתבעת...פעלה ללא רבב..".

5.         בדיון שהתקיים בפני ביום 20.10.03 הצהירה התובעת, כי ככל הידוע לה המזוודות לא הוטסו מהארץ בטיסה בה הם טסו, וזאת בשל משקל עודף.

            בתגובה, הציגה בפני נציגת הנתבעת מסמך (נ/1) תוך שהיא מפנה את ביהמ"ש :

  "...למקום המסומן X ולפיו הקוד המתייחס על אי הבאת המזוודות הוא 40 - ...נמסר לי כי הכוונה לשילוח שגוי...".